top of page

נסיקת ההייטק הישראלי - בועה או הזדמנות נפלאה?

בוקר טוב – הבועה שלכם חזרה! ההייטק מרים את הראש ובחמש השנים האחרונות אנחנו שוב שומעים על סכומי ענק, הנפקות גדולות ומתעשרים חדשים. אז איך אנחנו יכולים להרוויח מזה?



ההייטק הישראלי מאז ומעולם היה שם דבר ושני רק לעמק הסיליקון בארה"ב. למי מכם שלא היה שם, נחזור קצת בזמן ונסקור את הבועה הראשונה שידע העולם וקרא לה בשם "בועת הדוט.קום" - באמצע שנות ה 90 עלתה קרנו של תחום זה, חברות רבות בעלות היסטוריה עסקית קצרצרה נכנסו לעולם האין סופי של האינטרנט והעולם עצר את נשימתו כאשר נרשמו שיאים בגיוסים, בעליית שווי החברות, שיאים שהיו לא פרופורציונליים אל היכולות העסקיות בפועל של אותן חברות.

ה"און ליין" היה אז בחיתוליו וחברות רבות לא תמכו במודל עסקי ארוך טווח והציפיות האופטימיות מהן נבעו בעיקר מצמיחה אקספוננציונלית. נוצרה לולאה אשר הכפילה את שווי המניות והחברות. בשיאה של הבועה, מדד הנאסד"ק עמד על 5,132.52 נקודות. אך בהעדר תוכנית על ומודל עסקי יציב רבות מחברות אלו כשלו לספק את הסחורה לטווח הארוך. מהלך זכור לרעה היה הודעת הרכישה של אמריקה און ליין את טים וורנר. חברות רבות לא יכלו לעמוד בחסם הכלכלי שנוצר וחברות רבות שנשענו על תקשורת החלו לצנוח והביאו לפיצוץ בועת ההייטק. בישראל הורגש גל ההדף של המהלך ומסקטור שהיה אמור להוות את עתיד המשק הישראלי, הצטמצם קשות כשהוא שולח אנשים רבים למעגל האבטלה.

אז מה נשתנה אחרי 20 שנה? מדוע שוב אנחנו רואים שיאים חדשים בשוק ההון ובגיוסים בפועל בסכומים שערורייתיים? האם זה הזמן להצטרף לחגיגה או לזכור שלכל בועה יש סוף? המשיכו לקרוא.


בועת ההייטק – גרסת המילניאלז

גם אם הקשר שלכם לעולם האינטרנט מתמצה באיחולי שבת שלום בפייסבוק, אתם בוודאי יודעים כי ישנו עולם שלם של עשירי על שנוצר בשנים האחרונות. גיוסי הון מטורפים מדווחים כהישגי ענק בחדשות, ההייטק הישראלי פורח וכרטיסי "תן ביס" עפים לכל עבר יחד עם אופציות ושכר אסטרונומי. ולא רק בישראל – ההייטק מרים את הראש ובחמש השנים האחרונות אנחנו שוב שומעים על סכומי ענק, הנפקות גדולות ומתעשרים חדשים. אז מה קרה? לא למדנו מהבועה הקודמת? ובכן, בימינו המצב מעט שונה.

אם בעבר מרבית החברות הראו רעיון מצוין ויכולות פיתוח אך ללא מודל עסקי יציב, היום אין חברה שלא מראה יכולת הכנסה וגידול במצגת משקיעים שלה. מודל עסקי יציב הוא חסם ותנאי סף לקבלת השקעה. שנית, בשנות התשעים בואכה 2000, לא היו מרבית הטכנולוגיות והצרכים שאנחנו רואים כיום. כניסת הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות שינו את עולם האון ליין וכמובן פיתוחים, חידושים וצרכים טכנולוגים שהתפתחו ב 20 שנה האחרונות. אך קיימת סיבה שלישית לזינוק שאנו רואים כעת שרבים חוששים ממנה – ניפוח שווי של חברות על ידי קרנות ההון.

מנפחים ומרוויחים


כפי שאמרנו אם בעבר היה מספיק רעיון טוב וצוות טכנולוגי יצירתי, היום מרבית המשקיעים מקרנות הון ועד אנג'לים דורשים לראות מודל עסקי. עם זאת רבות החברות שמציגות מודל עסקי מצוין, חדשנות טכנולוגית או מחשבתית ושווי מעורר קנאה גם כשאינן מראות הכנסות, או אפילו רושמות הפסדים. חברת מאנדיי המייצרת כלים לשיפור עבודה משרדית של עובדים און ליין, נסחרה לאחרונה על שווי של 16 מיליארד שקלים למרות הפסד של 152 מיליון דולר ב-2020. אך עתיד החברה ורוד ונקי מהפסדים ולכן היא נסחרת בשווי גבוה במיוחד וזאת למרות המתחרות שקמו לה אפילו מבית גוגל. יש שיאניות ישראליות שלמרות הביקורת הקשה מהגולשים וצמיחה איטית יותר, מקבלות גיוסי עתק וזאת בשל האינטרס הכלכלי של המשקיעים הראשוניים. כאשר חברת הון סיכון בוחרת לממן חברה בשלביה הראשונים השאיפה שלה היא ליצור גידול בשווי השוק על מנת שהאחוזים שלה בסבב הבא יהיו שווים יותר. גם משקיעים פרטיים מעוניינים באותו הדבר כיוון שאם הם מצליחים להשליש ואף יותר את שווי החברה הם יכולים לצאת בעסקת סקנדרי וברווח. לכן האינטרס הוא לנפח את שווי השוק ככל האפשר. ואם זכינו בחד הקרן הנכסף – ניפחנו והרווחנו!

חד קרן – המיתוס ושברו


בעולם קיימות 140 חברות חד קרן– חברות ששווין מוערך במעל ממיליארד דולר ונקראות ככה בשל החיה האגדית. כשחברה מוגדרת ככזו המשקיעים הראשונים נהנים משווי מניות חסר תקדים. אך מחקר שנעשה בפאלו אלטו מגלה שמרבית חברות אלו מנופחות ב 50% ואף יותר משווין האמיתי.

ישנן דרכים רבות בהן חברות מנפחות את שווי ההשקעות שלהן כדאי להפוך אותן לחד קרן או לטפח את חד הקרן שכבר נמצא באורווה שלהם. אך המשקיע הנבון חייב להסתכל לאמת בעיניים ולהבין כי לא כל הנוצץ ביטקוין ולחשב נכון את סיכויו לרווח בעמק הסיליקון הישראלי או האמריקאי.

דרך חביבה על חברות לנפח את השווי, היא הצעה מפתה למשקיע – שווי מובטח בהנפקה הראשונה. גם אם החברה לא תגיע ליעד המנייה, החברה תנפיק עוד מניות שיכסו על ההפרש למשקיע האמור. מי משלם את ההפרש הזה? בעלי המניות האחרים שלא קיבלו את ההזדמנות לעסקה הזו.

חברות רבות עושות שימוש בחוזים מורכבים על מנת להטיב עם משקיע זה על פני משקיע אחר. כפועל יוצא מכך, הערכות המדווחות לתקשורת מניחות כי כל מניות החברה שוות למניות אשר החברה הנפיקה למשקיע שהיא מעוניינת לתת לו תנאים טובים יותר. בפועל, כל מנייה לגופה – ישנם מניות שונות והערך שלהם משתנה לפי המשקיע.

בפועל, מניות שונות הן בעלות ערך שונה. רוב החברות הללו מעניקות למניותיהם של משקיעים מסוימים הגנות, אך המניות הרגילות שהחברה הנפיקה לא ייהנו מאותן תנאים ולכן שווין מנופח ב 50% ואף יותר, ממה שהן שוות באמת. עם זאת חשוב לציין כי חברות בעלות שווי שוק גבוה במיוחד, הפער בין השווי המדווח לשווי האמיתי נמוך ביותר. רוצים לגלות את השיטות בהם מנפחים שווי? כיצד לדעת במי עליכם להשקיע? באיזה סקטור יש יותר צמיחה ואיך לפרוש את כספכם לתנובה טובה יותר? עקבו אחרינו לכתבות הבאות על עולם ההייטק.


Comentários


עוד כתבות במיוחד בשבילך

bottom of page